עורכי דין בישראל רשאים לפרסם ולמתג את המשרד: לוגו, אתר, רשתות חברתיות ואפילו המלצות מלקוחות. הגבול עובר במקום שבו הפרסום עלול להטעות את הציבור, לפגוע בו או בכבוד המקצוע.
מאת טלי סיני
אני מעצבת מיתוג ואתרים למשרדי עורכי דין כבר מעל 18 שנה. בכל פרויקט כזה השאלה "זה מותר?" עולה כבר בפגישה הראשונה. המדריך הזה מרכז את מה שכדאי לדעת לפני שמתחילים.
חשוב: זה מדריך מעשי מנקודת המבט של מיתוג ועיצוב, ולא ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא של לשכת עורכי הדין.
הכללים קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001. הם תוקנו כמה פעמים מאז, בין השאר ב-2006 וב-2018 (הנוסח בוויקיטקסט).
שני עקרונות מלווים את כל הכללים:
עוד חובה שכדאי לדעת: עורך דין צריך לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהפסיק לפרסם אותה. זה כולל גרסאות קודמות של האתר ושל חומרי המיתוג.
הטבלה מרכזת רק מה שמופיע מפורשות בכללים, לפי הנוסח בוויקיטקסט, שבו התיקון האחרון הוא מ-2018. בסוגריים: מספר הסעיף.
| תחום | מה קובעים הכללים |
|---|---|
| כל פרסום | אסור שיהיה בו כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שיפגע בכבוד המקצוע |
| טקסט על השירות | מותר טקסט חופשי על השירות המשפטי, בלי שום התייחסות לשכר טרחה (4(ב)(14)) |
| המלצות ודירוגים | מותר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, באופן שלא יוצר רושם מטעה (4(יא)) |
| שמות לקוחות | מותר באתר, רק אם הלקוחות הצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב (4(ט)) |
| תמונות וסרטונים | מותר לפרסם סרטונים, תמונות ואיורים גרפיים (4(ד)). תמונות עם לקוחות: רק אם הצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב (4(ה)) |
| אתר אינטרנט | האתר לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים (4(ח)) |
| פרסום באינטרנט | מותר באתרים, ברשתות חברתיות ובישומונים לעורכי דין, למעט פרסומת קופצת (Pop Up) (4(א)(5)) |
| שלט המשרד | על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין, בגודל ובצורה סבירים (4(א)(7)) |
| שמירת עותקים | שלוש שנים מיום שהפסיקו לפרסם (5) |
מה זה אומר למיתוג: בכללים אין התייחסות ללוגו עצמו. הם מגבילים את מה שהפרסום אומר ומציג. לכן רוב העבודה האתית נמצאת בטקסטים, בהמלצות ובתמונות.
הנה שלושה מצבים שחוזרים שוב ושוב בעבודה על מיתוג ואתרים למשרדי עורכי דין, ואיך אני ניגשת אליהם.
1. סלוגן שרוצה להיות חזק מדי. עורך דין מבקש כותרת כמו "מנצחים בכל תיק". משפט כזה עלול להטעות את הציבור. במקום זה אנחנו כותבים מה שאפשר להראות: תחומי העיסוק, הוותק, והדרך שבה המשרד עובד. זה גם נשמע בטוח יותר.
2. המלצות באתר. לקוחות מרוצים הם ההוכחה הכי חזקה. כשמופיע שם מלא של לקוח, מקבלים ממנו קודם אישור בכתב. כשאין אישור, מציגים ראשי תיבות או תחום בלבד. את הציטוטים מעתיקים כמו שהם, בלי לערוך אותם כך שיישמעו טוב יותר.
3. טבלת מחירים באתר. לפעמים עורך דין רוצה להציג מחירון לשירותים פשוטים. הכללים לא מאפשרים להתייחס לשכר טרחה בטקסט הפרסומי. במקום מחירון, האתר מסביר את תהליך העבודה, ומזמין לשיחת היכרות.
תשע שאלות שכדאי לעבור עליהן לפני שהמיתוג החדש יוצא לאוויר:
מותר לעורך דין לפרסם המלצות מלקוחות?
כן. הכללים מתירים לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע יוצג בלי ליצור רושם מטעה.
מותר להציג באתר את שמות הלקוחות של המשרד?
רק עם הצהרה בכתב של הלקוח, שהוא הבין שהוא חופשי לסרב.
מותר לפרסם מחירים?
הטקסט החופשי שמותר לפרסם על השירות לא יכול לכלול התייחסות לשכר טרחה.
האם הכללים חלים גם ברשתות החברתיות?
כן. אינטרנט ורשתות חברתיות הם ערוצי פרסום מותרים, וחלים עליהם אותם כללים.
האם הכללים מגבילים את העיצוב עצמו?
בכללים אין התייחסות ללוגו. הדרישה היא שהפרסום לא יטעה ולא יפגע בכבוד המקצוע.
כמה זמן לוקח מיתוג למשרד עורכי דין?
בדרך כלל 2 עד 4 שבועות, בהתאם להיקף הפרויקט ומספר סבבי העדכונים.
מיתוג טוב למשרד עורכי דין לא צריך להתפשר על האתיקה. עיצוב מאופק וטקסטים מדויקים משדרים סמכות טוב יותר מהבטחות.
רוצים לראות איך זה נראה בפועל? בדף מיתוג ואתר תדמית למשרדי עורכי דין תמצאו פרויקטים מהסטודיו. ללוגו בלבד: עיצוב לוגו למשרד עורכי דין. המדריך המלא למיתוג: מיתוג משרד עורכי דין.
המידע כאן הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי. הנוסח המחייב הוא של לשכת עורכי הדין.
